טריגר פינגר הוא מצב שמשפיע על הגידים ביד ויוצר קושי בעת ניסיון לכופף את האצבע או האגודל שנפגעו. במקרה שהגיד או המנהרה שבה הגיד עובר מתנפחים כתוצאה מפציעה או שמתפתחת בהם דלקת, הגיד יכול להיתפס במעטפת ומונע תזוזה של האצבעות. טריגר פינגר יכול להתרחש בגיד אחד או יותר ביד והוא יכול להופיע רק ביד אחד או בשתי הידיים.
תסמינים של טריגר פינגר
כאשר מטופל סובל ממצב של טריגר פינגר, הוא חווה כאבים בבסיס האצבעות הפגועות בעת ניסיון להזיז אותן או בהפעלת לחץ עליהן. מצב זה מאופיין גם בנוקשות של האצבעות וקושי בהזזתן במיוחד בבוקר לאחר השינה. כאשר המצב מחמיר ולא מטופל, הכאבים בידיים יכולים להתקיים גם כאשר המטופל אינו מזיז את ידיו. מצב של טריגר פינגר שאינו מטופל יכול לבסוף לגרום לגידים להיתקע במצב כפוף מבלי יכולת של המטופל ליישר את אצבעותיו באופן מלא. במידה ומטופל מתחיל לחוות תסמינים של טריגר פינגר, עליו לפנות אל רופא המשפחה או אל כירופרקט מומחה ולעבור אבחון רפואי שיידע לקבוע האם אכן מדובר במקרה של טריגר פינגר ולקבל ייעוץ בנוגע לאופי הטיפול המתאים.
למה מתפתחת טריגר פינגר?
הגידים בידיים הם מעין מיתרים נוקשים שיוצרים חיבור בין העצם לבין השריר. הגידים מזיזים את העצמות כאשר נוצר כיווץ של השריר. הגידים באזור הידיים קיימים לאורך החלק הקדמי והאחורי של העצמות באצבעות והם מתחברים אל השרירים באזור האמה. בצד של כפות הידיים ישנם גידים אשר מוחזקים בחוזקה במקומם באמצעות רצועות של רקמות אשר מעוצבות בזווית של קשת מעל הגיד. הגידים מכוסים במעטפת אשר מגנה עליהם ובה קיימת כמות יחסית קטנה של נוזל שמוודא שהגידים יישארו ״משומנים״. נוזל זה מאפשר להם לנוע בחופשיות וצורה חלקה כאשר מכופפים ומיישרים את האצבעות בידיים. מצב של טריגר פינגר מתרחש כאשר קיימת בעיה בגיד או במעטפת ונוצרת נפיחות ודלקת באזור. כאשר הגיד אינו יכול לנוע בחופשיות, הוא מתגבש ונוצר מעין גוש קטן שמקשה על היכולת של המטופל להניע בחופשיות, לכופף וליישר את האצבעות שנפגעו. כאשר הגיד שנמצא בתוך המעטפת נתפס, המטופל עלול לחוש לחץ רב על האצבע בעת ניסיון ליישר אותה. הסיבה המדויקת להיווצרות של טריגר פינגר היא לא תמיד ברורה אך ישנם מצבים רפואיים שלרוב מעלים את ההסתברות להתפתחות של טריגר פינגר אצל המטופל.
מי נמצא בסיכון לטריגר פינגר?
ישנן קבוצות בסיכון שהסבירות לתופעת טריגר פינגר אצל מטופלים שמשתייכים אליהן היא יותר שכיחה. קבוצות סיכון אלה כוללות:
• מטופלים שמאובחנים עם Dupuytren’s contracture – מצב שבו רקמת החיבור בכף היד מתעבה וגורמת לאצבעות להתכופף אל תוך היד
• מטופלים שסובלים ממחלות כרוניות ארוכות טווח.
• נשים בגילאי 40 – 50
• פציעות קודמות באזור כף היד או בסיס האצבע
• סכרת – מצב רפואי שבו רמת הסוכר בדם אצל המטופל גבוהה מדי
• דלקת מפרקים שגרונית – נוצרת כאשר קיימת בעיה במערכת החיסון של המטופל והיא מופעלת שלא לצורך וכתוצאה מכך גורמת לתחושת כאב ונוקשות במפרקים שונים בגוף.
• גאוט – דלקת פרקים שגורמת להיווצרות של גבישי נתרן בתוך הפרקים ומסביבם וכתוצאה מכך נוצרת דלקת ונפיחות באזור
• תסמונת התעלה הקרפלית – מצב רפואי שגורם לתחושת כאב ועקצוץ בפרק כף היד ומקשה לעיתים בביצוע פעולות פשוטות.
• מחלת דה קוורבן – מצב רפואי שמשפיע על הגידים באגודל וגורמת להופעה של כאבים בפרק כף היד.
• עמילואידוזיס – חלבון בשם עמילואיד שמזיק ומצטבר באזורים שונים בגוף
• תת פעילות של בלוטת התריס – חוסר יכולת של הגוף לייצר כמות והורמונים מסוג מסוים שהגוף זקוק להם.
טיפול בטריגר פינגר
למטופלים שסובלים ממצב של טריגר פינגר מומלץ לנסות ולהימנע עד כמה שניתן מלהזיז את האצבעות. רופא המשפחה או היכרופרקט המומחה יכול להמליץ על לבישת סד שתמנע תזוזה מיותרת של האצבעות. המטופל יכול לבצע גם תרגילי מתיחה תוך הקפדה על תנועות עדינות שיכולות לסייע בהקלה על תחושת הנוקשות ולשפר את טווח התנועה של היד. במידה ומדובר בדלקת, רופא המשפחה ייתן גם טיפול תרופתי ללא מרשם. קיימת האפשרות של זריקות סטרואידים לתוך מעטפת הגיד אך מדובר בפתרון זמני בלבד. במקרים חמורים יותר, קיימת האפשרות של שני סוגי ניתוחים – החדרה של מחט לאזור שמסביב לגיד הפגוע ושחרור הגיד או ביצוע של חתך קטן בבסיס האצבע ופתיחה של מעטפת הגיד. הליכים אלה מצריכים זמן החלמה יחסית ארוך של כחצי שנה ולעיתים לבישת סד למשך כשישה שבועות.
טיפול בגלי הלם לטריגר פינגר
ישנן מספר דרכים לטפל כאמור במקרה של טריגר פינגר אך על מנת להימנע מפעולה פולשנית שמצריכה זמן התאוששות רב או מפתרונות זמניים, קיימת האפשרות של טיפול בגלי הלם לטריגר פינגר. טיפול זה מפחית באופן משמעותי את תחושת הכאבים בידיים והוא מבוצע כאשר מבודדים את האזור שבו צריך לטפל ושימוש בציוד גלי הלם שמתמקדים באותו אזור ושולחים אותות עדינים בפולסים לאזור הפגוע. טיפול באמצעות גלי הלם במקרה של טריגר פינגר יוצר כלי דם חדשים בתוך הגידים שנפגעו ומאפשר תהליך ריפוי. גידי האצבעות נעים בקלות בתוך מעטפת המגן מבלי שהם נתפסים וכך נמנעת תחושת אי הנוחות והכאב. ככל שמתקדמים במספר הטיפולים, הפולסים של גלי הלם חזקים יותר והם עלולים לגרום לתחושת כאב שמתפוגגת בהדרגה במשך מספר ימים לאחר הטיפול. הטיפול באמצעות גלי הלם לרוב מצריך בין שלושה לארבעה מפגשים עם הכירופרקט וזאת בהתאם לחומרת המצב הקיים ומשך הזמן שהמטופל סבל ממנו. אבחון מוקדם של הבעיה יפחית את מספר המפגשים שיידרשו עד להחלמה מלאה. ההשפעה המלאה של טיפול בגלי הלם לטריגר פינגר לרוב מורגשת רק לאחר כמה שבועות מיום הטיפול. על מנת להבטיח תהליך ריפוי והתאוששות מלא מומלץ לשלב את הטיפול עם פיזיותרפיה והקפדה על פעילות גופנית ועיסוי.
